איך הצלחתי לגרום לבת שלי לכוון תזכורת יומית לצחצוח שיניים בכל ערב…?

אין ספק. כדורי השוקולד יצאו מוצלחים. אולי מוצלחים מדיי..

כי אם לא, איך אפשר להסביר את מה שגרם לבת שלי לבלוס אחד אחרי השני כמעט בלי לנשום מדי פעם..?

במקרים כאלו גלגלי המוח שלי עובדים שעות נוספות ואני מתחילה להפעיל תוכניות מגירה חלופיות

לכל הבקשות הרגילות כמו- "זה לא טוב לשיניים".. "הסוכר הזה מאד לא בריא.."

אחרי שכבר חזרתי על המנטרות האלו כל כך הרבה פעמים ולא ראיתי שינוי החלטתי שהפעם אני מעבירה

את המסר ישירות לתת מודע!! עוקפת את המוח בסיבוב..

אבל איך עושים את זה..? הילדה לא מצליחה להסתכל קדימה לעתיד לעוד מספר שנים,

ואפילו לא לעוד מספר חודשים..

הטעם המתוק והמשכר של כדורי השוקולד עיוורו עכשיו כל תא בגופה.. העונג יאפיל

על כל כאב שאני אתאר עכשיו.

ואז צצה לי ההברקה- אם היא לא רואה את העתיד, אני אביא אותו אליה!

הזמנתי אותה לשבת איתי לצפות בתמונות במחשב הנייד.

אבל..

התמונות הפעם לא היו מהטיול האחרון בהולנד או מבר המצווה של אחיה..

גם לא תמונות שלה בת שנה ורבע..

הן היו- איך לומר..?? קצת פחות סימפטיות..

התמונות היו של שיניים נגועות בעששת!

כן, אני מתנצלת מראש אם גם לכם לא יתחשק לאכול בקרוב כדורי שוקולד אבל…

המידע נכנס ישר לייעודו. התת מודע פעל במרץ.

את הביס האחרון היא כבר בלעה ללא התלהבות  נראית לעין.. ואז הבנתי שהמסר נקלט.

מה שהיה הכי מדהים בעיניי היתה העובדה שהיא רצה להביא את הפלאפון הנייד וביקשה

מיד להכניס תזכורת יומית לצחצוח שיניים לפני השינה!!

ואני- אני נוכחתי לדעת שוב ש"יציאה מהקופסה" בתגובות ההוריות שלנו ומחשבה יצירתית

היא הדרך הכי טובה להעביר מסר בצורה משמעותית שבאמת יעשה שינוי..

אני ממליצה לכם בחום להשתמש בטכניקת "המסע אל העתיד בתמונות" על מנת לבנות

אסוציאציות חדשות בכל פעם שתרצו למנוע מילדיכם נזק לטווח ארוך.

אז..

ביי בינתיים. ו.. נתראה בעתיד..