היי..
ברוכים הבאים לבלוג האישי שלי.
גם אני אמא. לארבעה ילדים מקסימים. ובת זוגו של רונן אישי היקר. תמיד אהבתי ילדים.
תמיד חיפשתי דרכים להבין אותם, לתקשר איתם בדרך מכבדת ולתת להם הרגשה שהם בעלי ערך
ומשמעותיים. באמת.
אני הייתי שם בשביל הילדים.
כשהפכתי לאמא כבר הכרתי גישה או שתיים ואפילו הקפדתי לעדכן את בן זוגי בכל המחקרים העדכניים
בתחום החינוך. היינו מאד מודעים להורות שלנו.
עבדנו לפי ה"ספר".. ואי אפשר להגיד שאנחנו לא גאים בילדנו. אבל חלק גדול מהזמן התלבטנו לגבי יעילות
של חלק מהשיטות.
לא הצלחנו לראות למשל שיפור לאורך זמן אם היינו כופים דעתנו על אחד מהם או "מכניסים לעשר דקות
לחדר".
התחלנו להבין שעל מנת ליצור שינוי לאורך זמן אנחנו חייבים למצוא דרך אחרת המבוססת על תקשורת ושיחות
עם הילדים תוך הבעת כבוד והקשבה לצרכי שני הצדדים.
אבל איך נפטרים מהדפוסים הישנים שעליהם גדלנו? איך מוותרים על המקום של "ההורה הידען" ..?
האם הפתרונות המשותפים יהיו לטובת הילד? והאם רק אני יודעת מהי טובת הילד..?
או שכדאי לאפשר לו להביע את עצמו יותר וכך אפתח בפניו ערוץ נכון יותר לחיים..(שלו..)
ומהם בכלל היסודות שעלינו להקפיד עליהם על מנת שהם יגדלו להיות ילדים מאושרים?
ועם ההתלבטויות האלו יצאנו לדרך. והן תמיד עולות כי קשה מאד לוותר על המקום הדומיננטי שלך.
אבל הדרך מרתקת. והתוצאות נראות לעין בזמן קצר. ולטווח הארוך אני יודעת שזו הדרך הנכונה. לנו.
הילדים מבטאים את עצמם יותר, יצירתיים במציאת פתרונות ויודעים לנמק ולהסביר בדיוק למה חשבו
על הפתרון הזה ומהן ההשלכות שלו. וההקשבה הזו פותחת בפניך עולם חדש של הורות. מאפשרת.
אבל עם זאת, שאינה מוותרת על המקום שלי ודעתי כהורה.
אני מאמינה מאד בדרך. וכאן, במקום הזה בדיוק אעדכן אתכם על העליות, המורדות והמסקנות שלי לגביה.
כדאי לנסות בבית.
שלכם,
שרונה.
כתיבת תגובה