היי,
אז מה הכי עניין אותי השבוע שאולי יעניין גם אתכם??
1. סרטון קצר –
"אמא תראי איך הנעליים החדשות רצות מהר.."
כל אחד מארבעת הילדים שלי אמר לי את המשפט הזה ולא פעם אחת אחרי שקניתי לו נעליים חדשות.
פתאום הוא הרגיש חזק, שיש לו כח, שהוא מסוגל לרוץ כמו שלא רץ מעולם…
אני יודעת שזה קורה לעוד הרבה ילדים והורים.
למה אנחנו משליכים את ההצלחה שלנו לגורמים חיצוניים, מחכים לאישורים ורק אז מגלים את הכוחות שיש בנו??
השבוע חשבתי על זה כשנזכרתי במשפט המתוק הזה שכמעט כל ילד אומר להוריו כבר בחנות הנעליים אחרי שקיבל נעליים חדשות.
סיפרתי על התובנה שלי בנושא בסרטון כאן – https://www.facebook.com/100003653171417/videos/1790685437729878/
2. ספר.
"פרויקט האושר", גרטשן רובין.
אחד מהדברים שהכי מעניינים אותי זה להבין מה מביא יותר אושר, שמחה, הנאה בחיים.
אני באמת מאמינה שבשביל זה אנחנו פה.
אני מחפשת דרכים להשתפר כל הזמן, ליהנות מהרגע, להבין עוד ועוד דברים על עצמי ועל החיים.
הספר הזה מציע גישה מעניינת ולא קשה לביצוע, של חקירה עצמית, של קבלת החלטות ואיך ליישם אותן על מנת שתהיו מאושרים יותר.
הוא מתאר את המסע של הסופרת בקלילות, בהומור ומעורר הזדהות עם מחשבות ורצונות שמשותפים לכולנו.
אהבתי מאד את האפשרות שכל אחד יכול ליצור לעצו את פרוייקט האושר שלו בעקבות ההשראה מהספר.
אני עדיין בתהליך אבל אין ספק שקיבלתי ממנה הרבה חומר למחשבה (וליישום..:) )
ממליצה למי שהנושא מדבר אליו.
ולסיום:
3. נקודה למחשבה בנימה אישית בעקבות השבוע שעבר-
ביום שלישי התעוררנו למציאות מפתיעה של שגרת חירום.
רובנו יודעים עד כמה ילדים זקוקים להכנה מקדימה לפני אירועים חדשים, שונים, שאינם בשגרה עבורם.
כאן לא היה לאף אחד מאיתנו הכנה מוקדמת והופתענו משרשרת האירועים המהירה.
זו הזדמנות להיכנס לנעליהם של ילדינו ולהבין כמה בהלה מתעוררת כשהאירועים אינם צפויים עבור כולנו.
התגובות שלנו הופכות הישרדותיות, אנחנו מחפשים את קרבת האנשים החשובים לנו, אנחנו מבולבלים, נצמדים לאמצעי התקשורת על מנת להבין מה צפוי כדי להחזיר לעצמנו מעט וודאות וביטחון.
זה בדיוק מה שקורה לילדים כשהם מופתעים – מביקור במקום חדש שהם לא מכירים, מפגישה עם אנשים חדשים, משינוי שגרה.
הם נצמדים, הם מבוהלים, המוח שלהם נכנס למצב "הישרדותי", התגובות שלהם קיצוניות ולא צפויות והם זקוקים לביטחון.
ובדיוק כמונו, הם זקוקים למידע מקדים על מנת שלא יופתעו, הם צריכים מנה גדושה של קרבה וביטחון שתאשר להם שהם יכולים לסמוך עלינו, שאנחנו יחד אם הם ירגישו פחד או חוסר ביטחון.
ואם הם הופתעו ללא הכנה – אז כל הסבר רציונלי שמתייחס ל"היגיון" לא ישקיט את סערת הרגשות הפנימית שהם חווים.
הם זקוקים למקום בטוח שמקבל את ההתנהגות הטבעית שלהם בזמן שהם מבוהלים.
ובכלל,
זה חלק עיקרי מתפקידנו כהורים.
להיות שם עבורם דווקא ברגעים שקשה להם, לתמוך, לאפשר להם פשוט להרגיש את מה שעולה, ללמוד לקבל רגשות ולא להיבהל מהם.
זו אנושיות להרגיש.
וברגע שאנחנו מבינים את זה – ה"עבודה" היא בעיקר עם עצמנו…
אז לקחתי את נושא ההפתעה שחווינו השבוע למקום קצת אחר,
מקווה שזה יתן לכם חומר למחשבה ויעזור לתהמודד עם אתגרים מול הילדים כשהם נסערים מנקודת מבט קצת אחרת.
ובעיקר לשאול כמה שיותר – מה הוא מרגיש עכשיו? איך אני הייתי מרגיש אם זה היה קורה לי??
מבטיחה שאחר כך תדעו בדיוק מה נכון עבורכם באותה סיטואציה…
שתהיה שבת נפלאה ושקטה,
אוהבת אתכם.
באמת.
שרונה ♥
——————————-
*כלים פרקטיים לשינוי האווירה בבית בהטבה מיוחדת רק לחברי הקהילה שלי:
כדי לדעת איך להפסיק להתפרץ, לכעוס ולהצטער אחרי שהילדים הלכו לישון, לחצו כאן –
כתיבת תגובה